השנה אני חוגג את סדר פסח במסגרת מצומצמת. החלטנו היום על תוכן הסדר (וגם על תוכן הסעודה). הסדר יהיה גרסה מצומצמת של סדר קיבוצי. יש אצלנו הגדות של הקיבוץ המאוחד וגרסת תשי״ב של איילת השחר (קישורים בהמשך).

השלד של הסדר הקיבוצי שאני מכיר הוא ארבע הכוסות שנחלקות אותו לארבעה חלקים. מה שאני זוכר זה:

• כוס ראשונה: אביב, כולל עומר, וציטוטים משיר השירים
• כוס שניה: חרות. כי עבדים היינו בארץ מצריים
• כוס שלישית: עצמאות
• כוס רביעית: קיבוץ גלויות

החלטנו להשאיר את שתי הכוסות הראשונות ולהחליף את שתי הכוסות האחרונות. הכוס הרביעית: תקווה. החלטתי שעל אחריותי להוסיף נאום קצר מאוד על מה זה תקווה ולמה לא אבדה תקוותנו.

הכוס השלישית: הצמדנו להא לחמא עניא לזכר הרעב שיתקוף אותנו אם לא נתחיל לאכול מייד (לא הצלחנו למצוא עוד משהו מוצלח).

אז הסדר הנוכחי שלנו הוא:

• כוס ראשונה: אביב. עם השיר ים השיבולים
• כוס שניה: חרות. עם השיר קומו תועי מדבר
• כוס שלישית: אפריטיף. עם השיר הא לחמא עניא
• כוס רביעית: תקווה, עם נאום שאמור לא לשעמם.

יכול להיות שנוסיף עוד קצת תוכן, אבל זה הבסיס.

ומילה לסיום על הגדות קיבוציות, למי שלא מכירים את הז’אנר. בקיבוצים החליטו להגדיר מחדש את סדר פסח. קיבוצים כתבו לעצמם הגדות שונות, עם תוכן שונה של החג. ההגדות כללו את סיפור יציאת מצריים, אבל עם המון משה, והרבה פחות אלוהים. הם התייחסו להיות החג חג האביב, ולא רק חג המצות, והוסיפו לעיתים גם אקטואליה (כגון התייחסות לשואה).

יש אוסף מקיף של הגדות קיבוציות בארכיון האינטרנט: https://archive.org/details/thomasfisherhaggadot
הזכרתי כאן את:

• הגדת הקיבוץ המאוחד, 1971: https://archive.org/details/druck00118
• הגדת איילת השחר, תשי״ב: https://archive.org/details/druck00526

התכנים שם שונים מאוד מההגדה המסורתית. בתחילת ימי המדינה ניסו ליצור הגדה ברוח דומה למדינה, אבל הנסיון נכשל.

#פסח #סדר_קיבוצי #הגדה #הגדה_קיבוצית