Tzafrir
@tzafrir@cohens.org.il
השלד של הסדר הקיבוצי שאני מכיר הוא ארבע הכוסות שנחלקות אותו לארבעה חלקים. מה שאני זוכר זה:
הכוס השלישית: הצמדנו להא לחמא עניא לזכר הרעב שיתקוף אותנו אם לא נתחיל לאכול מייד (לא הצלחנו למצוא עוד משהו מוצלח).
אז הסדר הנוכחי שלנו הוא:
ומילה לסיום על הגדות קיבוציות, למי שלא מכירים את הז’אנר. בקיבוצים החליטו להגדיר מחדש את סדר פסח. קיבוצים כתבו לעצמם הגדות שונות, עם תוכן שונה של החג. ההגדות כללו את סיפור יציאת מצריים, אבל עם המון משה, והרבה פחות אלוהים. הם התייחסו להיות החג חג האביב, ולא רק חג המצות, והוסיפו לעיתים גם אקטואליה (כגון התייחסות לשואה).
יש אוסף מקיף של הגדות קיבוציות בארכיון האינטרנט: https://archive.org/details/thomasfisherhaggadot
הזכרתי כאן את:
@tzafrir@cohens.org.il
בסופו של דבר גנזנו את הכנת ההגדה שלנו והשתמשנו בהגדה קיבוצית סטנדרטית.
אני רוצה לציין את אחד השירים מהשירים בסוף ההגדה מהגדת איילת השחר האמורה: גירסת החלוצים של #חד_גדיא
https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=219#milim2273
(הגרסה השלישית ששם: זו שמדבר לילדים)
במקום שכל משתתף רודף את קודמו, כולם עובדים ביחד. האחרון הוא השור.
כמו חד גדיא המקורי, גם זה שיר שמתבקש להמחיז. נראה לי שהוא נכתב עבור שירה של ילדים.