בחירות
@elections@cohens.org.il
יצא לי לשמוע את ערן מספר פעמים ולעקוב אחריו. נראה לי שהוא מישהו שיודע איך להוביל ולעשות שלום כמו שצריך. שאיפה לשלום היא דבר נחמד, עד שהיא נתקלת במציאות. החוכמה היא איך להשיג שלום למרות המכשולים שמציבה המציאות. אני משוכנע שעציון הוא בין מי שיודעים להשיג את זה. אם השאיפה לשלום חשובה לכם, שווה לשקול להצביע עבורו.
#בחירות_2026 #הדמוקרטים #ערן_עציוןהדמוקרטים הם כיום המפלגה היחידה שבמצעה יש התייחסות לתחום סביבה ואקלים. יש חברי כנסת בשלל מפלגות שהנושא יקר לליבם, אבל רק אצל הדמוקרטים הנושא חשוב באופן מוצהר למפלגה. ואם זה אחד מהנושאים שבגללו הגעתם לדמוקרטים, יש לכם כנראה סיבה טובה לתמוך ביעל פארן ברשימת הדמוקרטים לכנסת, מכיוון שהיא פעילה ותיקה ומנוסה בתחום, גם כחברת כנסת בעבר.
(ולמען הסר ספק, אין שום קשר בין האתר הזה ליעל כהן פארן, יש המון כהנים במדינה ואני אחד מהם)עודכן לאחרונה: 29 ביוני 2026
אתייחס למפלגות לפי גושים. וכמובן, רצוי לדעת שאני תומך בדמוקרטים.
ככלל המפלגות בגוש הזה מסכימות על עיקרי המצע: מדינה דמוקרטית ליברלית, תיקון המצב החוקתי, חוק גיוס, שיפור מערכת החינוך, וכדומה.
יש כמה סוגיות שמבדילות בין המפלגות השונות:
בתחום המדיני, זו המפלגה היחידה עם מחויבות ברורה לחזון שתי המדינות., אם כי הדרך לשם, לדידה, אינה מדינה פלסטינית עכשיו. מבין המפלגות הציוניות זו המפלגה היחידה שבמוצהר לא מחרימה את הבוחרים הערבים ואת המפלגות הערביות (לגבי השימוש במונח, ר’ הפרק עליהן בהמשך).
המפלגה היא מפלגה סוציאל דמוקרטית. היא היחידה בגוש שמייצגת שמאל כלכלי (יחסית). כך, לדוגמה, בסוגיית החינוך המפלגה שואפת לחזק את החינוך הממלכתי.
זו המפלגה היחידה, למעט הליכוד, שבה יש בחירות מקדימות.
זוהי מפלגה חדשה שקמה על חורבות מפלגת כחול לבן (או בשמותיה האחרים: חוסן לישראל והמחנה הממלכתי). למפלגה יש נציגות בכנסת ומצע הצהרתי בסיסי. המצע שלה מזכיר במקצת את המיקוד של קואליציית השינוי ז״ל: שיפור הדברים הרבים שרובינו מסכימים עליהם. המצע לא מתייחס ליחסים עם הפלסטינים.
עיקרי המצע מתייחסים לחיזוק „הממלכתיות” – ביסוס השלטון החוקתי, סדרי ממשל, וכמובן שאר הדברים שנדרשים במדינה מתוקנת, כך גם מערכת החינוך.
יש דף נפרד למצע בעניין עקרונות מתווה השירות. בניגוד לליברמן, הדף לא מתייחס בכלל לשירות ערבים (מדובר על כולם. יש התייחסות פרטנית לחרדים, והמגבלות על הלא משרתים מתייחסות לחרדים בלבד).
זה לא סתם בריחה מהכרעה: יש כאן ניסיון לתקן את שאר הנושאים החשובים שעלו במסגרת ההפיכה המשטרית ותיקון הבסיס של המדינה.
למפלגה יש בסיס של כמה חברי כנסת ותיקים. הם גייסו כמה פקידים מנוסים. הם צריכים לגייס עוד כדי למלא את הרשימה.
המצע מתייחס גם לישראל של שנת 2048. נראה שיש כאן השפעה של תנועת הרבעון הרביעי.
איחוד מפלגת יש עתיד (עם המימון והתשתית, אך עם פחות מצביעים בסקרים) עם זו חסרת השם של בנט. מגדירה את עצמה כימנית, ציונית ליברלית. זוהי מפלגת ימין כלכלי. בתחום המדיני: איפשהו בין המרכז לימין.
מצע המפלגה כרגע כתוב חלקית. יש בו בסיס למצע מקיף, אולם כרגע יש בו בעיקר אוסף עקרונות. החלק שעוסק במדיניות הכלכלית מציג פתרון מהצד הימני לתיקון מערכת החינוך (בין השאר על ידי בנייתה מחדש, תוך כדי שבירת ארגוני המורים).
מפלגת ימין (או אולי ימין מרכז) ללא מצע מוגדר, ללא מועמדים אחרים מוכרים. נראה שהמצע הוא: בנט. לסמוך עליו. הרכב הרשימה מהצד של בנט דומה לזה של אייזנקוט: פקידים מנוסים, כמה שמות נוצצים. מהצד של יש עתיד, יש לא מעט בעלי נסיון.
בנט צבר כבר ותק בפוליטיקה הישראלית, החל מעבודה בלשכת נתניהו בשנת 2006 ובכנסת, החל מהיבחרו בראש מפלגה בשנת 2013. הוא יודע לדבר ויודע לארגן. הוא היה ראש ממשלה. כך גם לפיד.
מצד שני, הוא לא הצליח לתחזק מפלגה ולא הצליח לתחזק קואליציה, והמסר שהוא מביא לא לגמרי ברור. לא לגמרי ברור עד כמה הוא יוכל לעמוד מאחורי התחבויותיו לבוחר.
עוד מפלגה ותיקה. מסתמכת בעיקר על האמינות של מנהיגה, אביגדור ליבברמן. מציעה מצע חילוני, אידאולוגיה ימנית בעיקרה בתחום המדיני (אך גם בתחום הכלכלי, ליברמן ועודד פורר הפגינו עמדת ימין כלכלי). מציגה עמדות לא מתפשרות (כלומר: אולי לא מציאותיות) הן בתחום חוק הגיוס (גיוס לכולם, כולל ערבים) והן בתחום דת ומדינה (תחבורה ציבורית בשבת).
לליברמן יש עבר בעייתי: חקירות בתחום השחיתות, הברית עם ש״ס בעברו. הוא נתפס לפעמים באמירות פופוליסטיות (כגון: הפצצת סכר אסוואן תוך 48 שעות) ומצהיר על אידאולוגיה ימנית קיצונית במקרים רבים.
כבר זמן רב (כמעט 20 שנים?) יש בפועל ארבע מפלגות ערביות (או בערך ערביות) שרצות לכנסת במגוון צירופים. בחלק מהמקרים ברשימה אחת (הרשימה המשותפת) ובחלק מהמקרים: זוגות שלהם מצטרפים. הן מקבלות את רוב ההצבעות של המצביעים הערביים. יכול להיות שירוצו גם במקרה הזה ברשימה משותפת. ויכול להיות שברשימה משותפת שתהיה גוש טכני.
מפלגה שבעיקרה נבנתה על בבסיס המפלגה הקומוניסטית (שבעיקרון ממשיכה להתקיים בתוכה). ותיקה ועם מנגנון משומן. דואגת להחלפה של חבריה. היותר פרוגרסיבית מבין המלגות הערביות. בתחום המדיני: בעד שתי מדינות.
שמה המלא הוא „רשימה ערבית מאוחדת”, כי היא בעיקרון איחוד של הפלג הדרומי של התנועה האיסלמית עם [שונות]. בפועל, זוהי כנראה מפלגה בשליטת התנועה האיסלמית. או מנצור עבאס (הקדנציה האחרונה שלו: גם שם יש מגבלות כהונה). עם מסר ברור של צורך בכניסה לקואליציה. משתפת פעולה לעיתים עם דתיים מהצד השני בנושאים שונים.
המפלגה הערבית היחידה שבנויה סביב מנהיג ולא סביב מנגנון. אידאולוגיה: יש.
מפלגה שנמצאת על הקצה בכל מיני בחינות. אם לא תתאחד עם מפלגה אחרת, כנראה שלא תעבור את אחוז החסימה. אם תתאחד, כנראה שלא תרצה להכנס לקואליציה.
מפלגה עם בחירות מקדימות, אבל בפועל עם מנהיג אחד. יש בה נציגות חזקה של המתנחלים, בעלי כיפות סרוגות, וגם חרדים.
לכאורה הבית של הציונות הדתית. בפועל מיצגת בעיקר קבוצה קיצונית אחת שלהם: מי שמכונים בכינוי הגנאי חרד״לים (חרדים דתיים לאומיים). זה בא לידי ביטוי בתמיכתה בחוק ההשתמטות. כמוכן תומכת חזקה של התנחלויות ושם קשורה בעיקרה לממסד ההתנחלויות ופחות לנוער הגבעות.
מפלגה שמנסה להוביל לכיוונו של הרב כהנא: מדינת הלכה גזענית בישראל. אבל בשלבים. פונה לחרדים ותומכת בכל חוקי ההשתמטות ומימון האברכים. אבל מציגה את עצמה בתעמולה כנחמדה לחילונים. נכשלה לחלוטין בהשלטת משילות (הן במגזר הערבי והן במגזר החרדי), למרות המשאבים הנוספים שקיבלה.
תנועה שנועדה להחזיר את הכבוד לספרדים, אבל בפועל משאירה אותם בעולם הישיבות ובמקום העיקרי שבו ספרדים עדיין מופלים. אבל הצליחה לשלב את הנהגתה בעסקונה החרדית.
עוד מפלגה שמנסה למנוע מבוחריה חיים בכבוד על ידי מניעת השכלה.